כמו תמיד זה מתחיל ממפגש ראשוני. הקשבתי, שאלתי, למדתי ואז אמרו לי "אז מה אתה חושב?" כמו תמיד שתקתי. אני אוהב לחשוב, ולחשוב עוד קצת.  מרפסת עצומה במקרה זה. רחבת ידיים עם תקרה גבוהה. מחזה נדיר בכל קנה מידה. עד כה מעקה המרפסת העצומה הזו היה מוקף אדניות. כמו ברוב המקרים לאחר מספר רגעים של שתיקה ומחשבה, מגיע רקע ה'אאוריקה'… יש לי רעיון שהביא אותי למחשבה על מה נכון לעשות כאן. את המרחב הזה נכון יהיה לנצל עד תום. אני משנה גישה, משנה חשיבה. המרחה הזה יהפוך ליער, כן כן יער. במקום עשרות אדניות שיקיפו את המרפסת ו"יחנקו" אותה במראה ובעלויות. אני יורד למספר מיכלים בודדים עם עצי ענק. קודם כל פרופורציונאלית זה הגיוני יותר לדעתי אל מול עשרות אדנות קטנות וצמחים קטנים. שנית, זו יכלה להיות חושה מהממת להסתובב במרפסת הזו בין עצים כמו ביער. לאחר שתיקה ממושכת, הצגתי את הרעיון לבעלי הדירה. לדעתי נדרשו מהם 3 דק' לעכל ולאבד את הרעיון והם פשוט עפו עליו. כל השאר? היסטוריה.